מרזים בחרוזים
אלף כל - פחות לאכול!
בוקר אחד קמתי שטופה בחזון
נחושה לפצוח במבצע הרזון,
מהיום החלטתי לקמץ במזון!
וכך לחסל את מפלי השומן
באופן מיומן כשהיעד מסומן.
וזאת על מנת חיים להאריך
ואת איכותם לשפר ולהעריך.
אז ממחר אוכל רק מה שצריך
אצמצם במה שמתוק או פריך,
אמרח פחות שוקולד על כריך
ואקבע לעצמי יעדים ותאריך.
אציב לי כללים- בדרך אל הפה והלוע
ואקמץ במאכלים שאני עומדת לבלוע.
הקץ לזלילה!
בלי סוכר!
בצורה נחרצת ובאופן מבוקר
מחקתי מן התפריט את קוביות הסוכר.
ואם גם לכם ידידיי יש רצון-עז וכוח
ושליטה על מרכז-הזלילה שבמוח,
תיווכחו ככלל ועיקר
שגם ללא הסוכר
לפתע הקפה מתגלה
כמשקה לא פחות מעולה,
עם טיפ-טיפת קינמון
שמוסיפה כאן המון.
וכשמישהו שואל והפזמון כבר מוכר:
"כפית אחת או שתיים סוכר?"
"בלי סוכר" אני מציינת עובדה
מחייכת בנימוס ואומרת תודה.
הליכון
יומי נפתח בחיוך מלא אושר
היום נרשמתי לחדר הכושר!
אתייצב מול הבעיה מבלי לעקוף
ואת השמון בחמת-זעם אתקוף.
ואני על ההליכון אז עולה והולכת
בהתחלה אפילו כאילו מחייכתץ
ובינינו, במכשיר הזה בא לי לנקום
כי אני דורכת תמיד באותו המקום.
אך בשובי לביתי כמעט "מפוצחת"
פשוטת-איברים על מיטתי צונחת,
בתנופת-שיר ורון אני אז פוצחת
בידיעה ברורה שאני בלתי מנוצחת!
פסטה
יש אומרים וגם כותבים בעיתונים
שמאכלי פסטה אינם משמינים
ואפשר לטעום מהם בלא הגבלה
עקב מכסת-הקלוריות הדלה.
את אוכלת מהם וחשה הקלה
ולמרות זאת נשארת צנומה וקלה.
לשמועות האלה איני מסכימה
ובאכילת פשטות לא מגזימה!
אך בתיאבון הרב שבי טבוע
אני, בכל יום שלישי בשבוע
בצורה מסודרת ובאופן קבוע-
בסבלנות רבה לעצמי מכינה
קערת ספגטי ענקית ומאד מזינה!
על הספגטי "יורדת" ונהנית לאללה
בעיקר למראה הגבינה המפוזרת למעלה.
